אורי לאופר / לפעמים זאת אהבה |
לפעמים זאת אהבה שגורמת לי לכתוב
להתחיל ב
נימת דיבורך ביום רגיל
אומרת לי שהבחנת בי.
אבל זה לא די לי,
כדי להגיד לך.
או
היית לי כפנס,
ולאורך אני פוסע לי
לבד.
או אולי ב
התחלתי לנסח שאלה
שעליה לא ענית.
אני תוהה אם מאוחר מדי,
להתחיל מהתחלה, אחרת.
לבחור ב
זה הלילה או הרוח
שהותירו אותי לבד,
עם המחשבות והשאלות
שלא מניחות.
ולהשאר
בוהה מבעד לחלון
וחושב עליך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|