לפעמים זאת אהבה שגורמת לי לכתוב
להתחיל ב
נימת דיבורך ביום רגיל
אומרת לי שהבחנת בי.
אבל זה לא די לי,
כדי להגיד לך.
או
היית לי כפנס,
ולאורך אני פוסע לי
לבד.
או אולי ב
התחלתי לנסח שאלה
שעליה לא ענית.
אני תוהה אם מאוחר מדי,
להתחיל מהתחלה, אחרת.
לבחור ב
זה הלילה או הרוח
שהותירו אותי לבד,
עם המחשבות והשאלות
שלא מניחות.
ולהשאר
בוהה מבעד לחלון
וחושב עליך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.