הפיגועים של אז/ איתמר רייצס
(לא שזה משנה למישהו, אבל השיר הוא פארודיה על שיר ישן ולא ממש
מוכר שנקרא "הלוויות של אז". המחבר התאמץ מאוד כדי לא לחרוג
במאום מהמבנה המקורי והדי מסובך, ועל כך הוא מבקש את הערכתם.
אה כן, והוא גם מסתייג מכל סוג של טרור ובלה בלה...)
פעם היו מחבלים עם מעט היגיון,
פעם חשבו קצת בטרם הוציאו פגיון,
המחבלים היו אז יותר נחמדים,
והתלבטו קצת לפני שהרגו יהודים.
אך פיגועים של היום זה כבר משהו אחר,
המחבלים כבר אינם מוכנים לדבר.
פעם היו המחבלים משתלטים על מוסד,
ובאדיבות מרובה ,
לוקחים כמה בני ערובה,
ומאיימים: "תוך שנייה
כולם יצאו מהארובה".
פזמון:
איפה הם הפיגועים של אז?
מחבל שנכנס למטוס של "אייר פראנס"
ועושה שם פיגוע מיקוח.
איפה הם המחבלים של אז?
שבמקום להרוס השתלטו על מטוס
והיו מוכנים לויכוח.
אם המחבל היה רשע,
אז לכל היותר הוא היה מבתר
בסכין מתנחל שם ביש"ע,
לא משהו רציני,
שני פצועים בינוני,
(או חמש, או גג תשע).
כמה חבל עכשיו:
רק מתאבד נחשב.
שוב לא נזכה לראות פה פיגוע כמו אז.
אבל היום ערבים שלומדים בשמינית,
שעוד לא תמה כלל התבגרותם המינית,
כבר ניגשים למזכיר הג'יהאד או תנזים,
ומבקשים חגורה או מבחר פגזים.
המחבלים של היום לעבר לא דומים,
הם ניגשים כבר הישר למקומות ההומים.
המחבל כבר חולף על פני האבטחה,
בחיוך מהוסס,
למקום הוא נכנס,
וכל ההמון המקומי שם
ביריות מרוסס...
פזמון:
איפה הם הפיגועים של אז... |