כאב שלא יתואר
מילים שלעולם לא יכילו
חושך שלא נגמר
ורק מילים חדות יפלילו
כמו סיוט בלילה אפל
כמו דלתות נתרקות ברוח
ובאמצע הקיץ ערפל
כך הטעם של הלב, מלוח
קור מצמרר כמו השלג
צמרמורת כמו ירח באמצע יום
פחד אימים מפני הילד
הוא כבר לא אותו דבר היום
איזור דימדומים יש לנפש
כמו נקודה שחורה על רקע שחור
כמו עליסה שנופלת
הטעם של הלב הוא אפור
הנפש צורחת ומכה
בפנים היא חתוכה ושרוטה
כל הצעקות לא יכילו את הרעש
כל החרטות לא יסלחו לעולם
כל הבכי לעולם לא ידמע
כל הצרות לעולם לא ישקעו בים
שיגעון זו מילה חריפה
והיא בשלה, קול הצחוק שלה נדם. |
