אהרון מיקל / דנה |
זהו שיר אהבה, במסווה של שיר מסוג אחר, וזאת כדי שאותה אהובה
(לשעבר) לא תדע שהיא אהובה...
הייתי קורא לזה "שיר מהעבר" , לא מאהבה... הזמנים השתנו מאז,
במיוחד הרגשות!
אל תתני לגלייך,
להשבר בחוף החיים.
אל תניחי לנר תפילותייך,
להכבות כך ברוח הקדים.
אל תרפי מהרגש,
תוכלי לעוף עימו למרחקים.
בטחי בעצמך,
אל תחשבי על אחרים.
ואם רגע תביטי לאחור,
תדעי שאין דרך חזרה.
העתיד הוא מבוך הדרך,
וההווה הוא רק ההתחלה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|