אני התבוננתי בעץ - זה היה הדבר הכי חולני שראיתי בחיים שלי.
הוא כולו היה שחור ומפוחם, העלים השרופים שלו התנופפו ברוח,
כשהסתכלתי שניי עלים ענקים פשוט התפוררו.
זה היה הדבר הכי מחריד בעולם, העצים האחרים - העדים היחידים
ככל הנראה למעשה הזוועה עמדו דוממים ברוח שבישרה על בוא הסתיו,
מכווצים כל אחד בעמדתו, אינם מעיזים לנשום, יודעים שזה היה
עלול לקרות גם להם...
האדמה שמתחת לעץ היתה שחורה מרוב האפר - אפרו של העץ, ירד מהעץ
שרף בכמויות מסחריות, הוא היה עדיין דביק - כמו דם בשלבים
הראשונים של ההתייבשות שלו, לפני ששרפו אותו גם דאגו לחרוט
עליו ולשסע את הקליפה הנוקשה שהוא כל כך התגאה בה, כאשר הרוח
התעצמה אז ענן גדול של אפר עלה וערפל את המראה, כאילו העץ מבקש
מהרוח להסוות את העליבות והאכזריות של העולם שלנו...
לעלים הגדולים כבר לא הייתה מנגינה נעימה כאשר הם התחככו זה
בזה, רק קול מזעזע כאשר הם נפלו ארצה, מתפלשים עוד יותר בחול
השחור והמגעיל.
רציתי להקיא ולהתפטר מהרגשת הבחילה שלי - אבל יצאה מהפה שלי רק
זעקה חלושה, כמעט דוממת, והתחלתי לבכות.
העץ שליווה אותי כל פעם שהלכתי לבית הספר, ובשלוש השנים
האחרונות גם לחטיבה, היה שרוף כולו, אחד מידידיי הכי טובים,
שלפעמים כשלא היה אף אחד בגינה דיברתי איתו, אחד מהיחידים
שיכלו לגרום לי להרפות מעצמי, לעזור להפסיק את הסכסוך האינסופי
ביני לבין האני האחרות....
אחריי שבכיתי כמה דקות והתאבלתי עליו קמתי, אנשים התחילו
להסתכל עליי בצורה מוזרה ולא רציתי שהם יחללו את הקודש הזה
בשאלה "ילדה, רבת עם מישהו?"
אחר כך הלכתי הבייתה והתנהגתי כרגיל, כאילו לא קרה דבר ואף אחד
מהידידים הטובים שלי לא נרצח בצורה אכזרית.
למה אתם עושים את זה? מה אתם רוצים להוכיח? שאתם יותר טובים
מהטבע? מישהו עצבן אתכם ואתם רוצים להוציא את זה על עץ מסכן
שלא עשה לכם כלום? זה גורם לכם להרגיש טוב עם עצמכם?
אף אחד לא עונה לי...
הלו? מישהו? למה אתם עושים את זה?!?!?
תענו לי...
בבקשה...
בבקשה.