לבן כצליל. בועות קצף ריחניות מרחפות באוויר.
כל כך נעים לי להשתכשך באמבטיה שלי, במים הנקיים, החמים.
לשטוף את הלכלוך מהתלתלים הסבוכים שלי. מולי בצד השני, כאילו
תלויות באוויר אלפי קילומטרים ממני, מבצבצות אצבעות רגליים
קטנטנות. מים . ברכיים . מים . שדיים . מים , והנה אני ,
מזמזמת באיטיות ובשקט:
"dont worry about a thing couse every little thing is gonna
be allright"
סבון נוזלי ירקרקמכף היד שלי אל הרגל הקוצנית שלי, ממשיכה
לשיר, עכשיו הרגל השמאלית שלי גם היא מלאת בועות , כמו שהייתה
האמבטיה לפני שנכנסתי אליה.
אני נוטלת סכין גילוח כחולה ומצמידה את הלהב אל הרגל
שלי.ומושכת. כל שערה קטנה נחתכת קט קט קטקטקטקטאני שוטפת את
הלהב הכסוף בסכין הכחולה  בתוך המים שהספיקו להפוך משקופים
למעיין שקופים לבנים אפורים כאלה, והזמזום שהפך לשירה ניהיה
ממש ביצוע שלם של השיר, מתופפת ועושה קולות רקע ומזיזה את הראש
לפי הקצב , וספלאש.רגל שמאל חלקה, אני ממשיכה לשיר, מסתכלת על
התקרה.
מסתכלת סביבי, צהוב של ברווזון ושמפוים וורודים וכתומים וקצף
לבן וסבון ירוק ואז סכין כחולה ולהב כסוף. ולהב אדום.
ועוד ועוד פסים אדמדמים מבצבצים מהעור שלי וכבר כל הזרוע
שורפת. ואני ממשיכה לשיר. ואותם צבעים , מתערבבים עם הצלילים
והכל מטושטש ואז ספלאש קטן ובלתי מורגש וכל הפנים שלי רטובות
ואני ממשיכה לשיר. שוכבת ערומה באמבטיה, רגל שמאל חלקה, רגל
ימין קוצנית, יד שמאל מדממת, מסתכלת על התקרה ושרה :
"dont worry about a thing cuose every little thing is gonna
be allright"
אני כבר לא מנסה לשכנע את עצמי שיהיה בסדר ולא מנסה לשכנע שלא
כואב, שלא עצוב ,אני מרגישה את בועות הקצף הלבנות מתפוצצות אחת
אחת משאירות אמבטיה חסרת קצף , מתפוצצות , מתפוגגות ונעלמות,
כמו ילדות.