אלמה ביולי / תחנה מרכזית ישנה. |
הכל מתערבב לצבעוניות מלנכולית.
הזונות בעלות מחשוף הנחש,
מבט שהיה כשגלגל את עגיל לשונו.
שומטים ניצוץ בריחה,
וממלאים את הקנקן בדם מתרצה.
תחנת עצירה גורמת לך לשכוח הכל,
קם מחלום יומי.
האיש שלידך נושא את מוחו בתיק חום.
הוא מסתכל בעור שלי, חשוף לנגד עיניו.
אני ערומה.
ניסיון לברוח מטיפות שמן צחורות בתוך ורידים.
להפוך זוהרת אל מול קרניים.
חופשיה בתוך סריגי הריצ'רץ' המתבקשים להיסגר.
עמוק עמוק אל תוך כיסאות הפלסטיק הקשיח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|