ובלבי ציפור גן עדן
כה קטנה, כה תמימה
מבט אחד
נשמתי נודדת, גם לחשיכה
משתוקקת לעבור את גבול ימי,
לעוף לחופשי
אך כלואה בסורגי אהבתי.
מחשבתה מאכילה את שלי
בבקשה לחנינה
או רק אויר לנשימה
לא אתן, לא אתן.
פצעיי העמוקים הגלידו
סורגי אהבתי החלידו
ציפור שלי, ציפור נפשי
עופי לחופשי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.