אני קם בבוקר שאיש עוד לא קם,
אני אוכל ארוחת בוקר שאיש עוד לא טעם.
אני פותח דלת שאיש עוד לא פתח,
אני נאנח כמו שאיש עוד לא נאנח "אך".
אני רואה נוף שאיש עוד לא ראה,
במקום שמיים אני רואה מראה.
אני הולך על רצפה מלאה עלי פרחים,
מסביבי עפים אין ספור מלכים,
אני נותן פקודות לאלפי משרתים.
אני מוכה כף מגיע לי סוס,
אני מצביעה לשם הוא מבצע בלי היסוס.
אני חושב שהכול יעלם כבר ביום,
ברגע שיתעורר ויגמר לי החלום.
שאתעורר אוכל לחם עם ריבה,
שאתעורר הדלת תיפתח בחריקה.
שאתעורר אראה את נוף המחצבה.
בשמיים יהיו רעמים וגשמים.
אלך על רצפה של אבנים דוקרות כקילשון,
ואבין סוף סוף שעדיף לי ללכת לישון.