כשאין לך כלום
אז אין לך כלום
גם אם תהפוך את השמיים
שיהיו מתחת למים
גם אם תגע בפניה
וריסיה ילטפו אצבעותייך

היא תרכין ראשה
ותחזור אל בגדיה

ותעמוד לבד בדממה
בריח הכר
שהכיל שערה
כשאין לך כלום
אז אין לך כלום
כל מה ש...
כמעט ש...

הרי שאחזת אותה בזרועותייך
ואין שם דבר
אותו שקט מוכר
צלילות הדעת נפערת
תחת עומס הבדידות

אתה מוביל
רק את עצמך בתוך
אותו הריקוד
הצעד חוזר על עצמו
הוא כל כך פשוט
בן מיעוט בתוך חייה
היא אזעקת שווא
בעורקייך

אם רק הלב היה יודע...