הנה אנחנו צריכים לחזור
לא לקחת איתנו דבר
עוזבים עירומים
הולכים
לבד
כל אחד
בצד שלו

אני זוכרת שהיה לנו
המון
כנראה שדמיינתי
את מה שלא ידעתי
הלב לא נותן לראות
בעיניים

כמו שקיות של מתים
שחורות
יודעים שהם שמה
אם לא רוצים
אז לא רואים

עד האבל
אורז בגדים
בשקיות של זבל
או לא אוסף בכלל
משאיר הכל לא מסודר
חצוף ומזוקן

השערות כמו סבל
הן אורכות כפליים
אחרי שעובר הסכין

במילים סוררות
מבע רשע
שותק ומתפכח
זה נראה
מגרש לו מועקה
שולח הלאה
מוריד עוד אחת
למטה

מה זורם בתוך הדם
איך נרקם האדם
מתוך החוסר
לך לבד בעורמה
והיא עירום ועריה
אז מה?

תקבור תקבור אוייב
חזון
את מה שאתה עשית
עשו כבר לפנייך המון
אסון ורוע מילותייך
הבטחון שנוטף מכל קצותייך
הוא החוסר שאתה סוחב
באצבעותייך מחזיק בידייך
כל ימי חייך
מובן?