אינתיפאדה

הזעם נבנה בתוכנו
יודעים שהולכים למות.
כדאי לחסל כמה בדרך,
כבר לא מעריצים אף דמות.

הפחד נבנה בתוכנו
יודעים שלנו אין יציאה.
אין לנו מושג מה זאת כלכלה משגשגת,
מבינים בתקווה- יודעים שהיא איננה.

הכעס נבנה בתוכנו
לגמרי שולט  בנו.
יוצאים לשטח, אולי איי, אולי סי,
אך אף פעם לא יסיעו לנו.

וכל מה שנבנה בנו,
הוא בסוף נהרס על ידיכם,
בין טוב, בין רע, רק למחוק.
כה אלימים, ואנו שונאים אתכם.

היו לנו פעם חלומות, כעת סיוט,
מדינתנו, כסף שלנו עם תמונותינו עליו.
אך כל הילדים שנועדו לגדלות נהרגו,
ויודעים שכל מאמצנו היה לשווא.

חשבנו שדווקא אתם תבינו,
הרי גם אתם חייתם בגלות,
בתנאי שישנם לכם אינספור חיילים,
חייל אחד תמורת כל חלום ימות.

הגבול בין אהבה לשנאה כה דק- ואתנו הגבול גם כה מטושטש.