[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שבתאי גולד
/
הרצפה

שוב אני מחמם אוכל סיני שמצאתי במקרר. יכול להיות זה שהזמנתי
הביתה לפני שבוע או לפני שנה.  כאשר אני מתחיל לאכול אני חושב
לעצמי שאני לא  בטוח אם זה עובש או ככה נראה אוכל סיני. כך או
כך הוא איכשהו טעים לי.
אני יושב על הרצפה ואוכל בישיבה הודית- אני מנסה להיות
תרבותי: כל המזרח הרחוק בארוחה אחת. אולי אחר כך אני אעשן
משהו- כך שגם יהיה קצת מויאטנם. פעם גם אנחנו רצינו לנסוע אל
המזרח הרחוק. באותו זמן שהשכרנו ביחד את הדירה הזו, ואת הרצפה
הזו ואולי, למרות שאני מקווה שלא, את הסיני הזה. פעם מזמן.
עידן אחר. השכרנו הדירה הזאת ביחד והיא הייתה, אז, קטנה מדי.
עכשיו אני לבד כאן והיא גדולה עליי. נסעת להגשים את החלומות
שלך. את היית החלום שלי. אני לא הייתי צריך לעזוב. הגשמתי את
החלומות שלי כאן ממש- על הרצפה הזו, בדירה הזו, בשכונה האומללה
הזו. לא הייתי צריך מטוסים או אוניות בשביל חלומות- רק מיטה
וכמה שעות שנה. אחרי שיש לי את אלה אני יכול להיות איפה שאני
רוצה- במטוס, באוניה, בניו יורק. כל החלומות שלך יכולתי להגשים
בחלומות שלי. אבל זה לא היה מספיק. היית צריכה עוד. למה לא
יכולת לחלום על קיוסקים. לפתוח הקיוסק הכי טוב בשכונה. חלום
רגיל. לא. אז טסת. אני...  טוב לי כאן, ממש כאן על הרצפה הזו,
ולא רציתי לחפש רצפה אחרת, אמריקנית, כאשר יש לי אחת טובה כאן.
לא רציתי לחפש דירה אחרת או חברים אחרים. כמו שאמרתי טוב לי
כאן. אבל את- את צריכה להגשים חלומות. למה לא יכולת להגשים
אותם כאן. בדירה הזאת. הייתי עוזר לך על הרצפה הזאת- הזאת בלי
שטיח. אבל את אמרת שתסיעי לאמריקה ותהיי שם עשירה. אז יהיה לך
שטיח על הרצפה שלך, אמרת. אני לא צריך שטיח. אז צריכים לקנות
שואב אבק, ולהשתמש בו כל יום שישי. ואם אני אשרוף בו חור עם
הסיגריה? או ואבוי לי! ואם אני אוכל עליו ואני מלכלך, כי את
יודעת שאני נוטה ללכלך- תצעקי עליי ואז אני אהיה צריך לקנות את
הקצף הזה לנקות ולשים אותו ואז לחכות עד שהוא ייספג ואז לעבור
שוב עם המברשת המיוחדת. לא כמו הרצפה שלי. סמרטוט וחאלס.
עכשיו אני בטוח שהחבר החדש שלך מנקה את השטיח אחרי הלכלוך
שלך. צר לי עליו.
את טסת לנוי ורק סיטי. מקום כל כך מדרני שחייבים לציין זאת
בשמו. נוי. אצלנו אין נוי תל אביב. או נוי שטחים. לא. אבל
אצלכם הכל חדש. נוי יורק. נוי ג'רסי. אצלנו הכל ישן ומוכר.
ונאמן. אצלכם זה להביא את החדש ולהוציא את הישן. אנחנו עדיין
אוהבים את הישן. יש בינינו הסכם אז, אה? אתם תזרקו את הישן
ואנחנו נקבל אותו עם כבוד. קרואים לזה "זכות השיבה" (עם  האות
"סין"). טסת. לא התחשבת באף אחד. לא בי, לא בהורים שלך. לא בזה
שתהפכי אותו לישן ויזרקו את המסכן אל המדינה המחורבנת שלנו.
לא. רק בעצמך. את רוצה להיות זמרת ג'ז. מה, כאן לא אוהבים ג'ז?
אין פסטיבלים באילת? לא, רק נוי יורק. כי רק שם הם יעריכו אותך
כמו שצריך. אני מרגיש שמערכים אותי מספיק כאן. שלמה, איש
המכולת, אומר לי שלום כל בוקר. ילדים בפרק עדיין סוגדים לי
כשאני משחק כדורסל. הבחורה בקופה בסופר לא דורשת ממני תעודת
זהות כשאני רוצה לשלם בשק. הם היו עושים אותו דבר לך. למה זה
לא מספיק. ועוד אחד היה אוהד רציני שלך. אני. אני תמיד אהבתי
אותך וכבדתי אותך. אבל לא מספיק בשבילך. את צריכה אולם מלא
אנשים מעריכים אותך. לא מספיק לך שהמעריב כתב על הקול שלך. זה
צריך להיות ה"נוי יורק טיימס".
הכל הכי גדול. סיימתי לאכול עכשיו, ואני קם, הולך השלושה
מטרים אל פח- אפילו השלושה מטרים האלה גדולים עליי ואת צריכה
רולינג סטון- וזורק את הצלחת שלי. כן, אני עדיין משתמש
בחד-פעמי, והשכנים עדיין אומרים שאני מסכן את הסביבה. מה
לעשות? אני זוכר את הריבים שלנו על מי ישטוף את הכלים. אז
החלטנו להשתמש בחד-פעמי. אני נדבקתי. אני גם לא רוצה לריב עם
עצמי על שטיפת כלים. אבל לא מספיק לך חד-פעמי ושאני זורק את
הזבל. לא. את צריכה פסט פוד של נוי יורק. אז טסת. בשביל האוכל.
מזל שלא טסת ללונדון. אגב, אני חושב שהשארת כמה כוסות בכיור
אבל לא נעשה מזה עניין עכשיו.
נהיית לגדולה. כולם שם אהבו אותך. כתבו עלייך. הגיעו אל
ההופעות שלך. שלמו הרבה כסף, הבנתי. הלכת מאולם לאולם. רק הכי
גדולים. טוב שלא טסתי- כל זה נשמע לי גדול עליי.
קינת לך דירה גדולה עם שטיח מקיר לקיר. ושם הם מצאו אותך. לא
היה פתק. סתם מנת יתר הם אומרים. מסתבר שמהדרך אל כל האולמות
עצרת להשיג התמכרות לקוקאין. לא עשו מזה עניין כי את גדולה
ומותר לגדולים תיאבון גדול לסמים. יש לי תיאבון לסיני ומספיק
לי. אבל לא לך. את היית צריכה הכל הכי גדול שיש. אני עדיין
קונה מנות עסקיות.
הבנתי שהחבר שלך הגיע והיה דם על כל השטיח כשהאף שלך התפוצץ.
הוא בטח הלך לקנות כל מיני חומרי ניקיון. קשה להיפטר מדם. ואז
הוא התקשר להורייך. והם התקשרו עליי בזמן שישבתי על הרצפה הזו,
וביקשו ממני לתת הספד בהלוויה שלך. אמרתי כן. אבל לא יכולתי
לחשוב ולכתוב על בטן ריקה. אז קמתי מהרצפה המוכרת שלי והלכתי
למקרר כדי למצוא משהו לאכול. מצאתי סיני והתחלתי לחמם אותו.  
 




לא תמיד השתייה עוזרת,
ולא תמיד הלילה מתקרב אל לבי,
ולא תמיד מערכת יחסים שלנו זוכרת,
כמה שהיא פוגעת בי.

אבל תמיד יהיה בה טוב
כל עוד שיש בה אהבה
ויש אינספור צ'אנסים לשאוב
מהפרטנר האמיתי עד שיבה.

כל עוד שאין גבול לכבוד
בתנאי שהוא של האחר
אין זה סוד
שהיא לעולם לא תיגמר.

אני אוהב אותך עם כל לבי ועם כל נפשי ועם כל נשימתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הקדוש ברוך הוא,
אנחנו בוחרים
בך!



(נוי-נוי חושבת
שהפוקימונים הכי
מתוחכמים נמצאים
דווקא ביהדות,
ושפיקאצ'ו
ייחנק)


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/4/02 1:41
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שבתאי גולד

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה