דני רמב"ן / בו |
ולא מפסיק לחשוב על
חיוכו, דיבורו ושפתיו ש
דוברות את הדבר
אשר רצית בו, ראית בו,
כמעט שהרגשתי בו, כמעט.
אתה מבין? אני לא. אף פעם לא,
רק בו אני מתחיל אבל הוא לא,
כי הוא לא יבין אפילו בו,בתוך עצמו, הוא
לא ישער את רחשי, את העצמי אשר אבד
בסבך, סבך של יצרים כלואים, כואבים.
והשפתיים עוד דוברות ואני עודי,
כלוא, סגור בדפיקותי, בחיים שאפורים
לנוכח הצבעים שבו, ורק בו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|