הש נאו / בוקר |
תשישות אפורה עוטפת אותי בשנייה שאני פותחת
את עיניי ומתכוננת לקום.
אני רוצה שלווה
שלווה מכולם, שלווה מהכל
שלווה מהחיים ושלווה מעצמי.
רוצה לחלום שינה חסרת חלומות
ולא לקום לעולם
לרצוח את העתיד
ואז לצרוח לנצח
שאגותיי לא יטרידו נפש חיה
אך גופות המתים יתהפכו בקבריהם.
נפשי המיותרת מתייסרת לשווא
ואושר...
האושר מת לפני מאות אלפי שנים -
כמוני.
למות, לישון-לא משנה ממש
רק לנוח
שלווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|