|
נדנדה שבורה, עקומה, ירוקה
הייתה בגן הורדים
גן ילדים קטן ועזוב
מעלה זכרונות רבים
היינו ילדות כמו כל הילדים
אבל עם דבר משותף
הוא אותה-
ואני שם עלה
חשב לפרח בשרב
וכשהם משלבים ידיים
הרוח אותי מעיפה
וכשהוא הולך
אנחנו חוזרות להיות
הפרח והעלה הנשכח. |
|
|
בהנחה שהיקום
מתרחב, ובהנחה
שהיקום הוא כבר
כל מה שסובב
אותנו, לאן
לעזאזל הוא
מתרחב?
זה שאינו יודע
לשאול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.