אז לפי התאורייה שלי כמעט כולם חיים בעולם קטן משלהם.
יש שיקראו לזה "מגרת מצומצמת", יש שיקראו לזה "לא מעורבים
חברתית", אבל הכינוי האהוב עליי הוא "בועה". זה נוח, זה קל,
והסיטואציה קלילה, ריחנית שפשוט קולעת בול למצב.
      מצד אחד (כן, תמיד יש כמה צדדים, מה לעשות?!), זה די
נחמד כי יש לנו את הכוח להרחיק את ה"בחוץ", לקחת מטרה ולהישאר
ממוקדים בה אך ורק בה. אותו מיקוד נותן לנו מס' נק' זכות -
עוצמה, דבקות במטרה והיכולת להרחיק דברים שוליים חסרי חשיבות
שבכל מקרה אין לנו שליטה עליהם.
      זאת הדרך הנחמדה והנוחה להסתכל על הבועה הקטנה שלנו,
ומי שרוצה לשכנע את עצמו שזה באמת כך - שיבושם לו, אבל, אל
תשכחו דבר אחד חשוב! תמיד יש צד שני. הצד השני גורס (לפי
השקפתי האישית) שאותה בועה מבוססת על אפתיות ואנוכיות. אנחנו
בכוונה מרחיקים את השולי והלא חשוב כדי שנוכל להתרכז בדברים
החשובים, משמע, בנו, בבעיות שלנו, ובעצם בחיים שלנו. אין לנו
מספיק זין כדי לשים לב לבעיות של אחרים ואנחנו אדישים מדי מכדי
שיהיה לנו אכפת.
      אז כל אותם שוכני בועות הם בעצם די מרוכזים בעצמם,
אדישים ומרוחקים נכון?! אז זהו שלא. שום דבר אינו כפי שהוא
נראה!
יש לשים לב שרב האנוכיות שבנו - מקורה בכוונה טובה, שכן עמוק
בפנים שוכן הרצון לגדול, להבשיל ולהתבגר, ואם אנחנו באמת רוצים
לעבור שינוי משמעותי כלשהוא אי אפשר לתת לכל אותן הסחות דעת
קטנות כגון שואה גרעינית להפריע לנו ב"תהליך" שאנו מנסים
לעבור. זה לא כאילו שלא אכפת לנו, באמת, אבל לא מספיק אכפת לנו
כדי שנהרהר באירועי היום הגרעיני  של העולם יותר מ - 5 דקות
ואז נחזור לעניינו הדחופים.
      אני לא אכחיש שיש מס' אנשים (אולי אפילו אני?!), שפשוט
לא רוצים לחוות את כל העצב הזה בתקופת חייהם ואנחנו חיים
באשליה שם נתעלם ממנו מספיק הוא יעלם או שפוט ילך למקום אחר.
ספק - ילדותי, ספק - תמים, אבל זה קורה וזה לגיטימי לחלוטין
כיוון שמדובר פה בעולם בועה, ובעולם הזה השטח הוא השטח שלי
וחוקי המשחק שונים לגמרי.
      לא צריך להתאמץ יותר מדי ולמרות שרב הפעמים הבועה היא
מקום די בודד ומבודד לעיתים יש מס' ברי - מזל שמצליחים להידחק
לבועה של אחר בעדינות, מבלי שהיא תתפוצץ או תתמוגג. אותם ברי -
מזל מכירים את שוכן הבועה כפי שהוא באמת, ואין צורך בהעמדת
פנים מטופשת, שכן הם מכירים את חוקי המשחק וגם הם פעם חיו
בבועה משלהם עד שיום אחד 2 הבועות פשוט התחברו ויצרו בועה טיפה
יותר גדולה. אותם חוקים, אותו ריחוק, משחק - שונה.
      מדוע אתם שואלים? ובכן, כשיש איתך מישהו בבועה זה הרבה
יותר כיף הרבה יותר "פוליטקלי קורקט". עכשיו אתם זקוקים ל -
"good quality time" כי אתם צריכים לגדול לתוך מערכת היחסים
ועל כן אין מקום לשום הסחות דעת שוליות. וחוץ מזה עכשיו את
מקום האדישות תפס אושר, ולכם לא אכפת אם העולם יתפוצץ מחר, כי
אתם מאושרים וזהו (שוב הניתוק הזה...).
      סה"כ בועות הן לא כ"כ נוראיות כי אנחנו כן לומדים משהו
על עצמנו ועל העולם, אפילו אם מה שלמדנו מאים רק להשקפת עולמנו
המצומצמת עדייו בסוף היום למדנו משהו, וזה מה שחשוב.
אנחנו נלמד ונלמד עד שבסופו של דבר נאגור מספיק ידע כדי לצאת
אל העולם האמיתי, הגדול והאכזר בלי הבועה הקטנה שלנו ואז או
שנמות, או ש... מעניין למה אני לא מצליחה להעלות במוחי אופציה
נוספת.
כנראה שאני חיה בבועה שלי יותר מדי זמן.

מישהו רוצה להצטרף?