ילדים נולדים זקנים
ומתים צעירים.
מתבגרים, בטרם ידעו
מהו המוות.
עצב, נמשח על פני
משחקים ברחובות הערים
תוגה של בגידה
וכאב כה גדול על העוול.
ובגרנו מהר מדי.
כבר עגנו,
אך שכחנו דבר מה מאחור.
כן, בגרנו מהר מדי
והנה, כבר החליפו בגדינו
צבעם מורוד לשחור.
וקברו אותנו חיים,
עוד בטרם עצמנו עיניים -
לא הלכנו לישון מעולם
לא נלך לישון, לא,
לא הפעם...
18/11/2001 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.