דברים היוצאים מלב
אל לב -
ונכנסים, אל תוך העין.
ומבט כבוי וקר,
בשינוי האוריינטציה של ההסתכלות
אל תוך הנפש שלי.

האלוהים שלי, לפעמים עוד
מאבד קשר עין.
לכן, אני נטע זר מתנודד,
בין ארזי הלבנון.
ולכן, האוריינטציה.

ישנה התחושה,
של חוסר הניווט מתחת
לפני השטח.
וקשה לפקוח את העין,
ולסבר את הדעת.
ולכן, ההתייסרות הסגפנית
בשינוי האוריינטציה.

הדקויות העדינות שלך
בין לב לעין,
יוצרות את הגבול
השקוף בין האמת שלך -
להבנה שלי.
ולכן, שינוי האוריינטציה
בהסתכלות על הנפש -
שלי.