החום שלך אותי מדליק,
הקול שלך אותי מחניק.
רוצה לצחוק, רוצה לבכות,
רוצה להיעלם, רוצה להיות.
הכל כל כך טוב
והכל זה משחק,
ללא הסברים -
רק אנחנו ביחד.
והכל כל כך רע,
נהרס המגע,
אני לחוצה
כשאתה בנחת.
אתה מדבר - מנסה להרגיע,
מנסה לגעת עמוק בלב,
בנקודה שאליה לא תגיע -
לא צריך, יש שם רק כאב.
אתה שם מולי
בעיני מסתכל
לא רואה שאני בוכה,
מנסה בכל כוחי
את שירך לעכל,
הן ממשיכות לזלוג
ואני נבוכה.
אמרת שזה יעבור
מבלי לגעת היכן כואב לי.
ניסית כל כך לכבות את האש
מבלי לדעת היכן בוער לי.
שתקתי חרש
מבלי לדבר
ואתה דבר לא שמעת.
אתה כזה נפלא
כל כך מהמם
אבל אל תלך יותר -
לא תגיע רחוק מלאן שהגעת.
תשאר אתה,
אל תישאר איתי,
תישאר בן - אדם
ותשכח ממני.
אולי כך עדיף
כי זה לא אמיתי
אך הטעם של הדמעות
עוד נותר בפי. |