זה היה הדבר האחרון שיכולתי לדמיין
לחשוב שאתה איתה...
זה האיר את פניי ואז החלטתי
אני ממשיכה הלאה.
אני שוכחת ממך כאילו כלום לא היה,
יוצאת שוב לטיול הארוך רק עם זכרונות ישנים
על אהבה אבודה.
זה לא סתם טיול, זה טיול שנקרא חיים
אתה היית עוד תחנת מעבר (מורכבת מידי).
כדי להמשיך הלאה היתי צריכה להתמודד איתך
ועם הרבה עובדות חדשות והרבה אכזבות.
וכמו במשחק מחשב עברתי לשלב הבא
של הבגרות וההבנה, שלב ההשלמה והסליחה
כי עכשיו אני יודעת מזה אהבה.
ויום יבוא ואני יסתכל אחורה
על כל המסע שעברתי,
על כל הזיכרונות ששמרתי.
ואני יזכור אותך בתור אחד אוהב, אחד מתחשב, אחד מדהים.
כי כמוך אין הרבה אנשים ואתה יודע את זה,
וגם אני.
כי אחרי הכל אני במסע שנקרא חיים
ואתה חלק יפה ממנו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.