שמעון פיטוסי / בלוז לרגרסייה |
בטן אל גב מהנדס.
מנהרות עוד מאז מפלטי
ודרכם
העולם קול עמום,
ההווה מתעמם.
מנהרת הזמן במסע לאחור
בית אימי כה שקט לעת בוקר.
עומד עם כולם אל הלחם בתור
בסלון תמונותיי סוקר.
והיא שם לבד
האמינה עדיין
שקול התבונה יתגבר,
כשהבינה עד איפה הלכו
בעיניים-
החל היאוש לקנן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|