|
הדמעות זורמות על פניי
כמו פעמונים
זולגות לאוזניי
ברעש לבן
חורצות פסי מים
לאורך לחיי
זולגות לנפשי
בעצב שלך
הדמעות זורמות על פניי
כמו יהלומים
אוצרות לבי
נשברות לרצפה
מוטחות ברעש
אותו רעש לבן
שמגיע מהמקום
שם נמצא העצב
העצב שלך
ממך |
|
|
בי מיר ביסטו
שיין
יגאל עמיר, בעוד
נסיון להרשים את
זאת שאהבה את
התל אביבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.