הצבת סייגים לשפיותי ובלכתך ממני תזזיתי נטרפת עליי.
התירי את הקשר שלעיניי, למען אנעוץ להביי בחמוקייך.
מלאך לימיני.
שרף לשמאלי.
כרוב מתחתיי.
אראל מעליי.
שיירת שליחי בורא וחודל נושאים ונוסקים לעבים הצחורים.
ובין צמרות אילנות תמירים נשרטו רגליי מעט.
והחל דמי זב זב אל נהרות נחלים של יגון אדום.
ושב והרווה את יגונך ואת צערך, דאבון חסר גבול.
ממלכתך מתארכת ונושקת במצחו של רקיע.
שחל מימיני.
ליש משמאלי.
כפיר מתחתיי.
ארי מעליי.
אחוות שן וטפר מסוככים עליי ונושאים אותי מטה.
אל מעבה בטנה של אם דשנה, ירוקה וחומה.
ואגמיה וימיה תכולים וצחים, כחולים שקופים מבריקים.
וצללתי במימיה ואבדתי לשעה קלה ומצאתי אותה יחפה.
נערת מעמקי התכול שדהה לשחור, עלמת יפעת האגמים.
יגון מימיני.
צער משמאלי.
דאבון מתחתיי.
כאב מעליי.
הסירי את סייגי שפיותי ואתיר בחרבי את בתוליי הליל.
שימי ראשך בחיקי ואנתץ גולגולתך ואקרבך אליי. אל הליל.