|
המלים לבדן
לעולם אילמות הן,
שורות שורות סדורות
של שתיקה.
אותיות פורטות
על מיתרי קולי
מבקשות קולן להשמיע,
כפרחים פורטים
על כנפי הדבורה
מי להן יהיה תיבת תהודה.
המלים קפיץ מתוח
רוטטת עוצמת שתיקתן,
מלים של אמת
גם הזמן החולף
לא יפיג ניחוחן.
פברואר 2001
|
|
|
בוקר טוב רחל.
עץ או פלי?
-אה... פלי...
-יצא עץ. טוב,
נו, אני אספר לך
בכל זאת. יש לך
סרטן.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.