שולה באה אליי ביום חמישי, בתירוץ שאנחנו צריכים לראות
"מטריקס" ביחד, כי אח שלה אמר לה שזה סרט טוב ובגלל ששנינו לא
ראינו אותו עדיין. וסרט כזה לא מחמיצים, היא חזרה על דברי אחיה
האידיוט, משוכנעת לגמרי שהוא צודק.
היא אכלה שקדי מרק ישר מהקופסה, וזאת באמת קופסת פלסטיק נחמדה
כזאת, של אסם. אפשר לפתוח את המכסה ולמזוג אותם לתוך כוס או
ישר לתוך הפה, וזה מה ששולה עשתה, תוך כדי החמצה של חצי
מהסצינות החשובות בסרט.
אסם לא התביישו לכתוב בכתב ברור על התווית שיש בשקדי המרק שלהם
טרטראזין.
הזהרתי את שולה על הטרטראזין ושזה לא בדיוק בריא, אבל היא
התעצבנה עליי, על המטריקס, על אחיה המטומטם ועל אסם.
טרטראזין זה דווקא שם נחמד לכמיקל או החיידק או מה שזה לא
יהיה, אמרה שולה, ותפסיק להמציא תירוצים. שנינו יודעים שאתה
מתקמצן על השקדי מרק שלך.
וזה לא היה נכון, באמת, אני בכלל לא אוהב שקדי מרק, ולא אכפת
לי לקנות לשולה את כל שקדי המרק שבעולם, אבל לך תתווכח עם שולה
והתקפות הזעם שלה.
שולה סיימה את כל השקדים כשהרצתי אחורה את הקלטת, ואמרה שזה
סתם סרט מפגר ושבפעם הבאה לא נקשיב לאח שלה וניקח משהו נורמלי
בוידיאו, או שלפחות נראה איזה סרט לבנוני איכותי ולא תוצר
ממסוחר של הוליווד. ובאמת לא משנה לי איזה סרט רואים או כמה
שקדי מרק היא אוכלת לי. באמת.