[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענת קרוס
/
מחשבות

היצירה הזאת כולה על עצמי.
מחשבות שלי, דברים שרצים לי במוח.
מין מכתב המיועד לעצמי, דברים שאני מוכנה לחלוק עם העולם.
אני מכירה אנשים שכדי לכתוב ככה היו פשוט מעשנים להם כמה
ראשים, או שותים איזה חצי בקבוק של משהו עם המון אלכוהול.
אבל אני... טוב אני לא ממש בקטע של סמים, ובאלכוהול אני לא
נוגעת.
טוב, אני כן שותה, אבל ממש טיפה-כדי לא להשתכר.
לפחות בזמן האחרון...
אנשים אומרים שאלהוכול משמח.
זה ממש לא נכון, אלכוהול פשוט מעצים את הרגשות הקימים באותו
רגע...את אם אתה שמח, אתה תהיה מאושר, ואם אתה עצוב, אז זה רק
יתחזק.
ולכן אלכוהול היה חלק גדול מאוד מהחיים שלי, אבל עכשו, כבר
לא.
חוץ מזה אני בן אדם ממש לא החלטי, לפעמים זה אפילו מעצבן.
אין לי מושג מה עם החיים שלי, מה אני רוצה מעצמי ומאחרים.
במיוחד מבנים.
אני מחליטה שאני מעונינת, ואחרי זמן ממש קצר מגיעה למסקנה שזה
לא מה שאני מחפשת.
אבל אני ממש הייתי רוצה מישהו פשוט לשכב לידו מחובקת, לשמוע
אותו נושם, יחד איתי, את דפיקות הלב שלו ושלי, לדעת שזה המקצב
המושלם ואולי סוף סוף להרגיש בטוחה.
אומרים שכדי למצוא מישהו לאהוב צריך קודם לאהוב את עצמך.
אולי זאת בעצם הבעיה שלי.
אנשים הם לא היצורים המתחשבים ביותר שיש, ואף אחד לא מושלם.
לכל אחד יש את ההתנהגות שלו, היותר נחמדה או הפחות נחמדה.
יש אנשים שההנאה היחידה שלהם זה לעשות לאנשים רע, ויש כאלה
שההנאה היחידה שלהם זה לעשות לעצמם רע.
יש כאלה שמנסים להיות דבר שהם לא.
וזה הופך אותם למין חיקוי מצועצע למקור שאליו הם מנסים
להדמות.
אין הרבה אנשים שאפשר לסמוך עליהם.
אני אומרת את זה לעצמי את זה כל פעם מחדש, אבל תמיד יש מין
מעגל של אנשים שאני סומכת עליהם, לפעמים אני טועה בבחירה של
חלק מהם, אבל מה לעשות, גם אני לא מושלמת.
יש כאלה שיגדו שאני תמימה.
אולי, אבל לא לגמרי... אי אפשר להשאר תמימה לגמרי במקום בו יש
בני אדם.
זה עוד אחד מהסיפורים שאני כותבת ובסוף מוצאת את עצמי מורידה
אותו אחרי איזה יום-יומיים כי אני חושבת שזה פשוט לא יענין אף
אחד.
אבל פשוט הייתי חייבת להוציא את זה לאיפה שהוא, וכנראה שבחרתי
שהאינטרנט זה המקום הכי טוב.
יש עוד דברים שהייתי רוצה לכתוב, אבל יש אנשים שיקראו את זה
ומכירים אותי, והייתי מעדיפה לא לחשוף את הדברים האלה.
טוב אם קראתם את כל מה שהיה לי להגיד ואתם מזדהים איתי במשהו,
או שסתם יש לכם משהו להעיר אני אשמח לשמוע על זה, כדי לדעת
שלפחות בדברים מסויימים אני לא לבד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אז... את באה
לחולל בכרמים?


חצילה נצנצית,
תורמת לספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
'זיון' מבלי ממש
להגיד את
המילה", אחרי
שיעור ידיעת
הארץ פרודוקטיבי
במיוחד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/4/02 11:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת קרוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה