אפרו דיטה / קפאון |
אטום לקרני השמש, לאור
עטויה סמיכה ישנה מאובקת,
שבויה של עצמי.
יונה בנתה קן,
על תריסיי המוגפים,
מנסה לאתר קולות מבפנים,
היא לא שומעת דבר,
ריחות של שתן ודם,
שאני כבר לא מריחה,
אבל יודעת שקיימים,
אז תמשיכו לדפוק בדלת,
את החדר הזה אי אפשר לחמם,
הוא כבר מת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|