ובאותו לילה גורלי, נפלה ההחלטה.
היא הביטה במראה וחייכה את אותו חיוך שכל כך אפיין אותה...
זו מלחמה!
מלחמה עד טיפת הדם האחרונה, עד מותו הסופי של הרגש, או לפחות
עד שתוכל להרגיש במתיקות הנקמה.
כן...אותה נקמה לה השתוקקה כל כך הרבה זמן...
לא! היא לא תיכנע, היא תנקום על כל דמעה שאי-פעם זלגה מעיניה,
על כל כאב שנאלצה לחוות..
הפעם- היא לא תתמוטט, הניצחון קרוב יותר מידי.
אולי במבט לאחור הניצחון יראה מיותר, ואולי הוא יפגע בה יותר
משסביר, אבל כרגע- זה לא משנה...
לפחות לא כרגע!
היא תשחיז את המילים לאט לאט ובדייקנות, היא תתכנן את המתקפה
עד הפרט האחרון.
"הוא עוד יצטער" היא תלחש לעצמה פעם אחר פעם, כאשר מבט רצחני
מלווה את המילים, רגע אחד לפני שתנעץ בו את כל המרירות שיצאה
ממנה...
"זו מלחמה אחת, בה אין לו סיכוי לנצח!"