|
כל הדרכים מובילות אל נהר החיים
כל השבילים מובילים אלייך.
כל המתים לעולם לא חוזרים
גם אני כבר לא אביט בעינייך.
כל השנים עוברות וחולפות
עונות מתחלפות בינתיים.
כל הילדים אוהבים ממתקים
וכל האהבות נגמרות בגעגועים.
עד מתי נמשיך לברוח
אל עולמות שבויי שמיים.
ומתי נפסיק לצרוח
כי כבר - כואב לי הראש.
כל הדרכים מובילות אל נהר החיים
נשמות טהורות משחקות במים.
כל הנרות דועכים ומעמעמים
רק הנר שלי כבוי עדיין.
כל התינוקות יונקים מאמם
רוצים להיות בידיים.
כל הגברים נשארים ילדים
גם אני רוצה לישון בין שדייך.
עד מתי נמשיך לברוח
אל עולמות שבויי שמיים.
ומתי נפסיק לשכוח
כי כבר - נמאס לי לבכות. |
|
|
אם היו לי
חברים
הייתי כותבת
הרבה פחות
סלוגנים.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.