האיש אשר עיניו ספגו
משחר נעוריו
את מראה הגבעות
לעמק עוטרות כמסגרת.
פסיפס שדותיו כתמי צבע,
צל ההר לעת ערב
פרוש על פני מישוריו.
האיש אשר שאב את המלים
מעומק מי התהום
בנישמתו
בה נאגרו, והוא לא ידע
כי הן שם.
שירו כמו נחצב מנופו
מרחש מחטי האורן
מסרטי הדרכים בן הלך.
האיש ששירו ביכה את ימיו
האיש שימיו היו שיר,
האיש הזה
בן דמותי,
או אני הוא.
פברואר 2001 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.