FOR ALL THOSE WHO WANTS TO LIVE.   P E A C E


יום קיץ חם בחוף שמרוחק עשרים דקות הליכה מביתי ההרוס. מה נשאר
לי בחיים חוץ מלאסוף צדפים ולנסות להרגיש טוב יותר. אופטימי
יותר. לחשוב על מה שהיה ומה שיכול להיות אם רק. אם.
חייל האוויר של ישראל משנה לי את חוקי הטבע. רעמים וברקים.
ברקים ורעמים. ממש כמו השיר הזה שלהם. של גפן. שמעתי אותו פעם
ברדיו. דווקא לא רע לפי דעתי.
מצאתי צדפים ממש יפים. אני אביא אותם לחמדה שתכין לעצמה שרשרת.
שתתקשט קצת.
אנשים בודדים על החוף. כולם פוחדים מהמטוסים ומהספינות שממש
קרובות לכאן.
לי כבר אין מה להפסיד. הבית הלך. חאלד נהרג והמצב רק מחמיר.
מילא היה אור בקצה. לא, רק חושך. חושך בקצה המנהרה. כשיש חושך
בקצה המנהרה לא רואים אותו כי כל המנהרה חשוכה.
זאת אומרת שאין קצה למנהרה הזו וההתחלה מאוד רחוקה אז גם משם
אי אפשר לצאת.
אני תקוע במנהרה. לפחות חוף יש כאן. איזה ריח טוב יש פה.
המליחות של הים באוויר.
אם אלך שתי דקות דרום מזרחה הריח יתחלף לו בריח בשרוף שכל כך
התרגלתי אליו.
ריח המלחמה. ריח השנאה. ריח הדם. הריח הרע. הלוואי והייתי
מצונן.
בחופי תל אביב בטח יש הרבה אנשים. מתרחצים ומשחקים מטקות.
מתנקים ואוהבים. צוחקים. אצלנו לא צוחקים. אפילו לא מחייכים.
להם זה עובר מעל הראש. אחרי שהם סוגרים את הטלוויזיה עם החדשות
הרעות, הם נכנסים למיטה החמה שלהם ומתכסים בשמיכה הנעימה שלהם,
קוראים ספר טוב ונרדמים. רק שיתחלפו איתי ליום אחד ויראו מה זה
להיות פלשתינאי. להיות ערבי. ערבי מסריח.
בדיוק כמו שהם לא יכולים לעשות שום דבר נגד המחבלים המתאבדים,
גם אני לא. כלום.
הם מטורפים שהורגים אנשים חפים מפשע. כל אדם בר דעת ונורמלי
יודע את זה. כן, גם אצלנו יש אנשים נורמלים שרוצים לחיות את
החיים שלהם בצורה פשוטה ורגועה. בדיוק כמו שאצלם יש אנשים
מטורפים שהורגים חפים מפשע. המטורפים האלה הם לא הרוב, אבל לא
תמיד הרוב מנצח.
חבל שאני לא יכול לנסוע לחוף תל אביב ולדבר אתם. לנסות להסביר
להם. אולי להקים איזו תנועת שמאל פלשתינאית. לא, זה לא ילך. לא
עכשיו. חבל.
בשבילי כבר מאוחר אבל מה עם ילדנו? גם הם ימשיכו לסבול?
וילדיהם? וילדי ילדיהם?
ג'ון לנון אמר פעם משהו חכם. הוא אמר שאם כל האנשים בעולם היו
רוצים שלום כמו שהם רוצים מקלט טלוויזיה חדש, אז היה שלום.
אוי, כמה שאני רוצה טלוויזיה חדשה, שלילדים שנותרו לי תהיה קצת
שמחה בחיים. רק קצת. וכמה שאני רוצה שלום, כדי שהם יוכלו לראות
טלוויזיה בשקט.
אני הולך עכשיו אל הקבר של חאלד. המתוק שלי. למה? למה היו
צריכים לקחת אותו ממני?
אני רק רוצה חיים פשוטים, עם בית פשוט, פרנסה ומקלט טלוויזיה.
אפילו לא חדש. בדיוק כמוכם. לא?