אני הייתי ברצון שלי להספיר לכם על פיני מהבנק שלי שהוא ואני
איך לומר את זה בעדינות מתפגשים בכל פסח לעשות סדר למה שאני
בפסח תמיד בהקפדה של לסגור עניינים. החג הזה של הפסח הוא יש לו
איך לומר את זה בעדיניות היכולת של להיות מעצבן מאוד. הדבר
ראשון זה הליל סדר. השנה שלי שלי ביקשה שאולי נלך הפעם הזאתי
לעשות את הליל סדר אצל המשפחה שלה למה שהיא לא ראתה אותם כבר
זמן הרבה והאמת אני לא אכפת לי כי הם שם במשפחה של שלי פולניים
מאוד וזה עושה לי נעים לאכול מידי פעם את כל המאכלים טפלים
שלהם. העיקר הלכנו לשם וישבנו אצלם בשולחן יחד עם האחות של שלי
שלי שהיא יש לה חזה מהכבירים והמוצקיים שאני מכיר והאמא שלה
וכל מיני דודים דודות שרואים עליהן מהמבט הראשון שלא ברור
מאיפה שלי שלי קיבלה את הנטייה להמצצה כל כך בכשרון וגם השני
חיילים בודדים שהאמא של שלי הזמינה מהצבא. כבר בהתחלה אני
הרגשתי שהולכות להיות בעיות. הביאו יין כזה מעט לכוס הראשונה
ואני רגיל אצלנו במשפחה כל כוס שותים בקבוק נהיה לי עצוב. מזל
שלי הרגישה וישר החליקה למתחת לשולחן לרבע שעה. כשעלתה אמרתי
לה שלא תאכל הרבה מהאוכל שיהיה לה מקום בהמשכיות. החיילים
קוסטה ואנדריי הם היו במצב של לא להאמין מה זה קורה פה איך
יכול להיות דבר כזה אפשר גם אם לא קשה, ישבו עם הפה פתוח
והעבירו המבטים ממני לאחות של שלי שלי שהייתה יושבת עם מחשוף
לים התיכנון. הבעיה שניה הייתה שהיו הילדים הקטנים של הדודים
דודות מנסים להגניב את הפיקומן ואני יש לי הקביעות להשדיד את
הפיקומן ולסגור ככה את האוברדרפט בכל שנה ישר אחרי הליל סדר
וזה כבר פיני מהבנק רגיל שאני בא אליו אחרי הליל סדר ומביא לו
הצ'ק סוגר אוברדרפט והייתי צריך להביא על הילדים קטנים של
הדודים דודות כמה חירחורים של מלחמה שיעזבו את הפיקומן בשקט.
אחר כך הביאו את האוכל ומה אני לראות ולהתבייש בשביל השלי שלי
והכל משפחה שלה? אין פיתות לחומוס. גם החומוס היה במחסוריות
אבל הפיתות במזל היה לי באוטו ב.מ.וו. חדש שחור נוצץ ג'נטים
סירנות סטיריאו ריפודי עור פרות נמרים כמה פיתות שבדיוק הבאתי
מהמאפיה ככה שהספיק בסוף לכולם. ככה ישבנו כל הסדר ושלי שלי
לוקחת ביס ויורדת למטה, ביס ויורדת למטה, קוסטה ואנדריי לוקחים
ביס מסתכלים בחזה מהכבירים והמוצקיים שאני מכיר של האחות של
שלי, הילדים קטנים והדודים דודות מתבכיינים על כמה הם רוצים את
הפיקומן ובסוף האבא של שלי שלי אמר שהוא מהבחינה שלו אפשר שלא
יחזירו את הפיקומן שזה לא אכפת לו בכלל. אני כבר הייתי בחימום
מוח מההתפגעות שהייתה בנתניה הפריעה לכולם להחגיג את הסדר
התקמתי עליו ואמרתי לו שיתחיל להרשים את הצ'ק. מהנימוס הרשים
גם הרשים. אפילו סכמתי לו שירשום עוד קצת בשביל הבונוס וככה
היה לפיני מהבנק חג הפסח השמח גם השנה אפילו שבשביל שלי היה לה
קצת עצוב מזה שהיא לא אכלה בליל סדר מהאוכל של הליל סדר כמעט
ורק אכלה מה שהיא רגילה.




החבר של שלי.
3 באפריל, 2002.






למה אני לא מדליק משואות?
http://stage.co.il/story.html?story=111203