[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכל אוהב
/
אוהבים

הוא שכב שם לידה, מלטף את שערה הרך, הגלי, המשיי, נותן לו
לזרום בין אצבעותיו. היא ישנה. נראתה כה שלוה ומדהימה, עם פניה
החלקות וריחה העדין, המבושם. התאפק שלא לנשק אותה, לא רצה
להעירה. בחוץ סתיו. ציפור אחרונה קוראת שלום ונפרדת מהרוח
הקרה, עלה יחיד על העץ מט ליפול, עוד רגע קט מצטרף לאחיו על
האדמה הלחה, והיא ישנה. נשימותיה קצובות וגופה נע איתן כמו
למנגינה חרישית, שרק היא בחלומה שומעת. הוא ער כבר מזמן. יכול
לשכב שם שעות עוד ולהסתכל עליה ישנה, אך יודע שתכף תתעורר.
חלקו קם מהמיטה להכין להם קפה, חלקו נשאר איתה, מלטף את שיערה,
מריח את ריחה המבושם, מתאפק שלא לנשק אותה.
היא קמה עם ריח הקפה בחיוך. מתכרבלת בשמיכה ושומעת את צעדיו
המטופפים ברכות על השטיח. אתמול, אחרי שנרדם, הביטה בו עד
שהעייפות הכניעה אותה והיא נרדמה. הסתכלה עליו, על פרצופו
היפה, על שפתיו הרכות שאת טעמן הכירה כה טוב. ליטפה את ידו
והרגישה בחמימות מדהימה עוטפת את כולה. התאפקה שלא לנשק אותו,
לא רצתה להעירו. חלקה נרדם, וחלקה נשאר איתו, מביט בו, בפרצופו
השליו, בשפתיו הרכות, מלטפת את ידו ומתאפקת שלא לנשק אותו.
עכשיו היא ערה. הוא נכנס לחדר, היא מחייכת.
ככה זה, כשהאוהבים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.













אחת שכתבה את
הסלוגן שלא נכתב
מעולם.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/4/02 2:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל אוהב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה