לחישתך באוזני הדהדה שוב ושוב
גוררת את תומי לשערי גיהנום
תרועת נצחון של הרע את הטוב
רוצחת בשקט זכרונות של חלום.
טעמך כאש שורף את שפתיי
סדוקות וכנועות, מחכות לכיבוש
טוהר ילדות נושל מעליי
זורם עם דמי אל תוך ים הייאוש.
עיניך אל תוך עיניי מסתכלות
מנסות אותי להביס בעורמה
חומות הגנה במסווה של דמעות
מנסות את כוחן שארית אחרונה.
הרעל חודר, מטפטף ברשעות
אל אדמת לבי שיבשה משכבר
צחוקו נשמע למרחקי אדירים
מבשר הכרעת זמני שעבר
בעודך מנצח הרעדתי יד
בשארית כוחותיי הרמתי דגל לבן
לו במעט לא ניחשת את סודי האחד
את כולי
כבר כבשת
מזמן. |