אני כותבת לך את זה בידיעה שלעולם לא תקרא...
רציתי לספר לך,שאני הכי אוהבת את-
הליטוף, הנשיקה הרכה, החיבוק האין סופי!
את הפינוק, את הרצון לתת הכל, לתת הרגשה שאני הכל, הכל
בשבילך.
את השיחות הארוכות חסרות התוכן שאנו מקיימים רק בכדי לשמוע את
הקול.
את המילים, המילים שיוצרות משפטים כל כך מושלמים...
את העיניים שלך, כשהן כל כך קרובות לשלי.
את דפיקות ליבך שמאיצות בקצב מסחרר, ברגע שאני את ידי מניחה על
גופך...
את הצחוק שלך...את החיוך המקסים.
מקשיבה לנשימות. מרגישה אותן.
רוצה לסיים את המכתב בשלוש מילים חזקות, בעלות עוצמה-
נדמה לי שאתה מבין למה אני מתכוונת.
אבל אני לא מסוגלת.
והדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לשקר לך! אז מצטערת...
לא מצליחה לאהוב אותך.
כל כך רוצה, ואתה כל כך מאפשר, מושיט לעברי את ידייך מלאות
באותו הרגש- הלוואי שהייתי משיגה ממנו רק טיפה...רק טיפה... !