יולי ויצמן / במקום שנדבר... |
מנסים לעטוף אותך
להכרך סביבך ברוך, באהבה.
הריח שלך
החלומות שלי...
אני שטה על הרוח הקרירה
מפלסת דרכי אל נימיך
בחשכה
בין קירות עמוסי טיח
בצינה הזאת שלך.
אתה כלל לא מבחין בערפל
לא שם לב לקיפאון סביב
ממשיך להלל את כל התקשורת הזאת
המקודשת כל כך עבורך.
ואני שואלת אותך, כאן ועכשיו,
עומדת מולך בעיניים אדומות
אחרי לילות הזויי שינה, לילות ארוכים כל כך.
אני שואלת אותך בשקט -
תקשורת... הבנתי....
אבל עם מי?!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|