האקזמה האנושית שמקיפה אותנו,
ריחה מסריח וקר.
שואבת ממני את כוחות חיי האחרונים,
כזיון שלא נגמר.
ריקבון חיים חלאת אדם,
שנאה מוות ורצח.
עוד מעט כל האינטלקטואלים יגידו,
יש סיבה לחיים, כן בטח.
משפחה הולכת לאכול, ארוחת צהריים,
משפחה הייתה ואיננה.
סבתם על כר הדשא חובקת את ראש,
למה למה הבאתי את ילדי הנה.
שנאת אחים שרוייה בדם,
מלחמות ללא סיבה.
ריקבון הגוף צחנת האדם,
ואין פה אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.