ליאור אלקי / צלים מתהלכים |
צלים מתהלכים, אוזנם ערלה,
ובלשון חלקות מקבילים פנים חלקות.
מהי לדידם מתת הקל?
אוי, מעשה שבצידו קלון,
זכרון אחוז רקבון.
הקול הולך ומשתכח,
ולשוא ינסה מאן דהוא
לשחזר, לשוות בדימיונו
הגיון פשוט, מה טעמו?
תמונות נשכחות צצות ומיטשטשות,
נקישות המומות של גלגלי המגרסה.
קול דק ולוחש יתבולל בצעדה קצובה וקרה.
די, אין עוד אנשים.
רק צלים מתהלכים.
ואחרי ככלות הכל,
קול יידמה לידום
ומגפיים יעברו לדום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|