היום הולדת זה היום הכי הכי חשוב שיש בשנה.
זה היום הכי שמח לבן אדם.
זה היום בו אתה גודל בשנה ומתרחק מהרגע שנולדת.
כל זה התחיל לפני כמה ימים, הסתכלתי ביומן וראיתי
שהיום הולדת של ענת קרב. מאוד התרגשתי
ואז נזכרתי...ענת לא פה, היא לא איתו בשביל לחגוג את היום
הולדת של עצמה

שנה שעברה ענת חגגה 16 שנים בדיוק.
ובכל שנה זה היה נראה כאילו יפתה יותר ויותר!
היא הייתה המלאך של כולם.
כאשר החיוך שלה היה נכנס לחדר זה היה נראה כאילו
אין יותר פיגועים אין יותר מחבלים
אין יותר אלימות ושאף אחד באותו הרגע היה זוכר בכלל
מה אומרת המילה עצב.
כל שנה ביום ההולדת של ענת, ענת הייתה לובשת את
השמלה שהיא כל כך אהבה באותה שנה.

לפני כמה חודשים, אני חושבת 4 חודשים
ענת יצאה איתי לקניות, היא ראתה שמלה שכל כך
אהבה וההורים שלה לא יכלו להגיד לה לא.
אז הלכנו לקנות אותה.
היא הייתה נראת בתוך השמלה כמו דוגמנית
עם גוף רזה שיער גולש מסודר יפה ועיינים ירוקות .

חודש וחצי אחרי ענת ביקשה ממני לבוא איתה לירושלים
לא רציתי כי בדיגרי אין לי מה לחפש שם
אז ענת נסעה לבד היא ישנה אצל דודים שלה
יום אחרי שהיא הגיעה היא יצאה לקניות במדרחוב
איך שהיא הגיעה לסוף הרחוב היה פיצוץ.
וילדה אחת תמימה ויפה שעמדה בדיוק ליד מתה
לא ידעתי אבל שזו הייתה ענת שלי, המלאך שלי!
ניסיתי להשיג אותה בטלפון כל היום וכשהייתי מתה מעייפות
נירדמתי על הספה.
אחרי שעה קלה אמא של ענת העירה אותי משינה
היא הייתה חיוורת ובכתה. הבנתי מה קרה.

בכל אופן מחר היום הולדת של ענת
ילדה יפה שאמורה לחגוג 17 שנים להיוולדה
כולם כבר מוחנים כמו כל שנה החברים ההורים העוגה
וכמובן השמלה, השמלה החדשה שעדיין לא הולבשה על הגוף התמים
של יפה קטנה שבנפשה הייתה מלאכית טובה.
כולם עלו אליה כולם מברכים וכולם בוכים.
ורק אני המשכתי להתנהג כאילו לא אבן עומדת מולי אלא המלאך שלי
ענת שלי. שלא כמוני היא לא תזכה לראות את השקיעה היפה שתיהייה
היום. היא לא תראה יותר את חיוכה של אמא.
ילדה קטנה שלא תקבל יותר חיבוק מאף אחד. ילדה שלא תזכה להתאהב
יותר לעולם.
פרח מהמם שסתם כך נקטף  מהגינה הכי שמורה בעולם.