היום היה קשה, שמש מדהימה בין רוחות הים הסוער, מרוב שאיפות
שחכתי שאני כאן איתך, כאן בגללך, לא נתת לי לשבת ולהרגע רצית
לשחק, ומבחינתי ממש הצקת לי, אתה כזה מפונק ואני זו שחינכה
אותך להיות כזה, כאן התחיל כל הבלאגן, פתאום כבר הרוח הפסיקה
להיות ידידותית, ואתה הרסת לי את כל הסטלה, נכנסתי לבהלה בגלל
השטויות שלך, ורק רציתי ללכת הביתה, נלחמתי בזה ואתה החלטת
להלחם עם כל מני כלבים, איש אחד התנצל בפניי כאילו הוא אשם,
כנראה שרק מסטול יכול לזהות מסטול, נכנסנו לרכב וכאילו זה לא
מספיק הבנתי שאני לא מסוגלת לנהוג בכלל, וידעתי שזה סימן,
כנראה שהגזמתי, לא הייתי צריכה לבוא לכאן היום לא באתי בשבילך
ולא באתי כדי לעשן, באתי בשבילו, בשביל לעבור ליד הבית שלו,
אבל לא עוד זו הפעם האחרונה, פתאום הוא עבר כאילו רק זה מה
שחסר לי להיות כזו מסטולה דוקא עכשיו, דוקא מולו, וממנו אני לא
יכולה להסתיר, "מחוקה" צעקתי אליו, "הולכת הביתה לישון, חייבת
לישון" לא הבנתי שאני צועקת עד שהוא דיבר ונשמע כל כך רגוע,
יפה, עטור בתלתלים, פעם הוא רצה אותי, עכשיו משהו השתנה,
האנשים הלא נכונים נכנסו באמצע, ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב
עליו, ולמה בעצם, אני יודעת את התשובה, כי היה לו את האומץ
לבוא ולומר לי "לא התאהבתי", במילים האלו ממש, ואני רציתי
להוכיח לו שהוא טועה, בדיוק אז בא הרגע שהרגשתי צורך להקיא
הכל, ונכנסתי הביתה הקאתי על כל רצפת המטבח, נאבקת בעצמי ולא
יכולה לנצח, ככה ישבתי מתבוססת בקיא של עצמי, מבינה שהקאתי את
כל החודש הזה אותו ואותה ואת מה שהם גרמו לי לעשות, הפכו אותי
לאדם שונא וכועס, אדם שלא יכול לתקשר עם עצמו שלא לדבר על
הסביבה, וערבבתי בשר וחלב, ונמאס לי לעשן אבל המשכתי כנגד כל
הסיכויים, לא ישנתי לילות וימים, הרסתי את עצמי, ממש כאילו
רציתי למות, אז הקאתי שוב במחשבה על איך אני והוא ביחד
מחובקים, אסי צדק אני בכלל לא רוצה אותך, אני רוצה הוכחה לעצמי
שכולם אוהבים אותי, למה אני לא מסתפקת במי שבאמת אוהב, נחנקתי
ורציתי לנוח, אז עצמתי עיניים והכל התמוטט, אני לא צריכה להיות
פה, בבית הזה לבדי,עשיתי טעות שהלכתי לבד לעשן, לא יכולתי
לסבול את המחשבה שגיל יבוא איתי, למרות שאח"כ מתוך חרמנות
רציתי לקרוא לו, והסביר לו שהוא כאן כי אני רוצה זין לא כי אני
אוהבת אותו, וידעתי שאם אני יעשה כזה דבר זה ישבור אותו, אבל
הייתי חרמנית, ובסטלה קשה, אז דמיינתי איך הוא נוגע בי, רק שלא
יינשק אותי עכשיו, רציתי להתפרע ולהגיד לו שיגשים את הפנטזיות
שלו פה ועכשיו שיירסק לי ת'צורה כל מה שעבר לי בראש זה איך אני
צועקת כשאני גומרת, בהנאה , ועונג, ואז להגיד לו ללכת, ופה
ידעתי תהיה הבעייה ועם כל הסרטים שאכלתי היום, יש לי חשק
להמשיך, כמו שיש לי חשק להקיא שוב, אז קשרתי אותך בגינה כי
הרסת לי הכל, כמובן שכאב לי עליך, התחילה צמרמורת מטורפת בכל
הגוף ומגרד כל כך מגרד,התעסקתי איתך היום חיפשתי קרציות, והם
היו עליי על כולי, מנסות להטריף אותי , ממש בזמן שאני לא יכולה
להלחם, התפשטתי והתחלתי לגרד,ולגרד, ולגרד, יודעת שאני עושה
מעשה טירוף, אבל המשכתי, לא יכולה להפסיק, כמו שאני לא יכולה
להפסיק לחשוב מה היה קורה אם היא לא היתה שם לשבור לי את הלב,
ואת כל המיתוסים שסיפרתי לעצמי על החברה הכי טובה, מסתכלת על
עצמי, כל הגוף שלי סימנים אדומים, אני נסחפת, אני טובעת
במחשבות הנוראיות האלה, והוא לא עשה לי כלום, אני זו שפגעה
בכולם ובעצמה, הנה שוב אני מרחמת על עצמי אני חייבת להפסיק,
עשיתי טעות, עשיתי טעות, עשיתי טעויות לעזאזל, אני לא יודעת
אילו טעויות עשיתי, לא מצליחה לחשוב רחב הרהורים מהדהדים במוחי
חוזרים על עצמם לא ממוקדת, הפעם עשיתי את זה, הנה הפעם אני
נשבעת, אני חייבת להפסיק רק לקצת רק לתקופה, גם עם הסיגריות,
מחר אני הולכת אליו, ונותנת לו אותה, את הקססונית, עם מה שנשאר
וגם את הסיגריות, זהו, סרט רע,לגמרי רע.
ואז כשהתחלתי להרגיש עייפות, רגע לפני שאני נרדמת החלטתי
שעכשיו ממש ברגע זה אני יכולה לבחור אם לקום מהשינה הזו או
להמשיך אותה לנצח, בלי שום כדורים, או נסיונות התאבדות שונים,
זו אני לבד פה מחליטה מה יקרה, והיה לי קשה לחשוב ולהתרכז
ידעתי שאני רוצה לחיות, לא הייתי בטוחה אם מגיע לי שתהיה לי את
הזכות לבחור או את הזכות לחיות, אז בחרתי למות, כי מי אני
בכלל.
עכשיו, אחרי חמש שעות, התעוררתי, שותה קפה, מעשנת סיגרייה, כי
זו אני, אפילו לקרצייה יש תכלית בעולם.