גם היום הכל שוב הרוס
הרגשה של החמצה, ועכשיו גם של פספוס
והלכת ונעלת את הדלת
השארת אותי לבכות, שוב הרוסה ומאוהבת
קרועה ומבולבלת,
צועקת מתנצלת.

אולי לא אהבת אותי מספיק,
אולי אהבת אותי יותר מדי,
אולי זאת הטעות שלי,
אולי אין לך מקום בחיי,
אולי אתה  גדול עלי.
כי זה עדיין פה,
ההחמצה, הפספוס,
וזה לא משנה, הכל שוב הרוס.


לא האמנת שהספקתי להשתנות,
ואז מה חדש, גרמת לי לבכות
אז נותרתי שוב לכעוס,
לקרוע, להרוג,  להרוס.
לכתוב שירים עם משמעות,
באת קשה, הלכת בקלות.

ומזה שווה להיות מאוהבת,
ברגעים הנכונים אני תמיד נופלת,
בלאהוב באמת, אי תמיד נכשלת.
הרגשה של החמצה, ועכשיו גם של פספוס
וזה לא משנה, הכל שוב הרוס.




לאלה שהורסים אותי כל יום מחדש...