|
ועכשיו הוא הולך
נהיה חייל , לובש מדים
כל כך גאה ומאושר
וליבי לובש פחדים
זה מתקרב אלינו
זה מתחיל לכאוב
הוא צריך ללכת
ואני לא יכולה לעזוב
הוא מחבק אותי חזק
מרגיע ומלטף
ואני מנסה להעלים
את העצב שעוטף
געגועים באים במקומו
צחוקו עדיין מתנגן
תפילה מגוננת על ראשו
ואני בדמעותי זועקת אמן
הוא מעניק לי מבט אחרון
תמים ויפה כמו של ילדים
ואני יודעת שהוא יחזור
כי הוא ילד של חיים |
|
|
בוקר טוב רחל,
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.
תשמעי, לכל אחד
יש את הצרות
הקטנות שלו.
אני, למשל, סובל
מציפורן
חודרנית. ידידי
אמנון נשוי
לאישה קשה
מנשוא, אחותי
בלונדינית
טבעית,
אבא'שלי ערומקו,
ולך יש סרטן.
ביג דיל.
שלא תקחי לי את
זה קשה עכשיו.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח
ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.