"הנה עוד אחד שתופס חנייה של שתי מכוניות, קוססססס אמאק"

השעה היתה תשע וחצי- לילה קיצי נעים, רוח מענגת נשבה והכל נתפס
אידילי כל כך חוץ מהעובדה שלא מצאתי מקום חניה. ככה לא חונים,
ככה לא חונים, ככה לא חונים".
סיננתי בעצבים יצאתי מהמכונית עם ספרי צבע  שהיה איתי במקרה
וריססתי על הפגוש הקדמי של אותה מכונית:
"ככה לא חונים", אחחחחחחחחח איזה סיפוק, אחחחחחחחחחחחחח.
שישה עשר מכוניות מתוך מאה חונות באופן שתופס שתי מקומות
חנייה, אחת מכל שש מכוניות, אתם קולטים על איזה מספר אנחנו
מדברים שישית מהמכוניות במדינת ישראל.
אם ניקח בחשבון שעשרים אחוז מן המכוניות במדינה לא מוצאות מקום
חנייה, נגיע למסקנה ששמונים אחוזים מבעיות החנייה במדינה יכלו
להפתר לולא אותן נבלות.
מאז הפכתי לאדיוקטור, קניתי באייס ארגז כלים שיקי ובו שני
צבעים, שחור למכוניות בהירות וצהוב למכוניות כהות.
המשטרה דווקא אהבה את הרעיון והעלימה עין, אולי כי התפנו צירי
תנועה בזכותי, נאלצה לעשות קולות של מחפשת, אחרי רק בלחץ
העירייה שאיבדה הכנסות מרפורטים, הכל כסף.
עשרות מכוניות ביום נסעו ברחבי הכבישים כשעל פגושם הקידמי,
בצבע קונטראסטי מיוחד שלא יורד, אות הקלון:

                         "ככה לא חונים"

אנשים הסתכלו בהם בבוז, העם תמך באדיוקטור האלמוני הרי הוא
אני, על שעשיתי צדק חברתי.
עד כדי כך צברתי סולידריות שארגון פחחי וצבעי הרכב הוציא הוראה
שלא לטפל במכוניות הנושאות את חתימת האדיוקטור.
החוכמולוגים שניסו למחוק בדו איט יור סלף את אות הקלון זוהו
מייד והפכו לקלס רב יותר ולהתעללות ממש.
יצרני ויבואני הצבעים קראו שלא למכור לפושעי חנייה.
בדיקות שטח שדגמתי הוכיחו מעל לכל ספק: מספר פושעי החנייה
התצטמצם.
הכי הכעיסו אותי נושאי(גם נוסעי- חי חי) הקלון שהמשיכו בסורם,
לא רק אותי את העם כולו, סביב מעשי כאדיוקטור אנונימי התפתחה
חבורה שהגיעה למימדים של כת, מכונית שביצעה פשע חנייה כשעל
פגושה אות קלון יבש (משמע שלא זו הפעם הראשונה שלה)- נשרפה ע"י
חברי אותה כת.
יום אחד הוצתה בטעות מכונית ששהה בה תינוק של פושעת חנייה קשה
ביותר, על פגושה התנוססו שלושה אותות קלון.

שלוש דקות אחר כך התקשרו אלי מהמוסד, די הופתעתי שהממסד ידע את
זהותי כל העת ולא נקף.
הם אמרו שהם יודעים שזה לא אני, אני נתפס כדמות חיובית וכמנהיג
משום כך דרשו שאגיע למקום הפיגוע ואקרא שלא לנקוט באלימות,
כמובן שגם אחדל ממעשי לאות הזדהות עם משפחת הקורבן ושאט הנפש
מהמעשה הנתעב, הבטיחו שידאגו שאעצר אך אשוחרר מייד אחרי החקירה
וימחק לי כל רישום פלילי,... אין בעיות הבטחתי והגעתי, המצלמות
התמקדו בי," אני הוא האדיוקטור " קראתי  ונאמתי לעם לפני
המכונית המפוייחת.
"פושעי החנייה" הסברתי " הינם פושעים מלידה, משמע שבדמו של
התינוק זרמו גנים של פושע חנייה, טוב שנשרף", אלפי מאמינים
שאגו לאות הזדהות, רצתי אל עבר המכונית שלפתי את גופת התינוק
החרוכה ורוצצתי את עצמותיה שהתפצפצו על שמשת הרכב, " ככה יעשה
לפושעי החנייה ולבניהם " זעקתי, ההמון השתלהב והריע.
נו, ברור שמייד נעצרתי על ידי לובשי אזרחית מופתעים שציפו
לתגובה אחרת מצידי.
נכון שלא שוחררתי באותו היום, אבל שוחררתי אחרי שבוע- שילכו
להזדיין.
נכון שכבר לא הייתי לקונצנזוס והסולידריות סביבי כמעט נעלמה ,
אבל אף אחד, אף אחד לא העז יותר לתפוס חניה של שתי מכוניות.