ברטה כץ / סימני דרך |
גוויות של מסטיקים לבנים
כסימני דרך עקרים
במדרכות כאב בל-יימחק;
אתי
השקט לא משחק
יקיצה מאולצת
למציאות קרועה, נמלצת
עת צרי אורות פולשים, כובשים
את מחנה העצב, את אוהל השמיכה
ממוטטים, כותשים בקצב
קפה
מגרגירים של שעונים מעוררים
מניפים, בהבל אד רפה
את נס הארורים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|