נמלים קטנות שזורות בגופי.
הולכות בלי לדעת לאן.
שורות נמלים ממלאות אותי.
הן אינן יודעות את תפקידן.

וכשיגיע הרגע הן יפרצו,
אל אויר העולם הקשה והקר.
והן לא מכירות, הן ישמחו,
הוא אינו כמו גופי אלא זר.

וככל שאדרוש מהן לעצור,
כמה שניסיתי עליהן לשמור,
הן בורחות, בלי להביט לאחור.

וכך הם גילו את קרירות העולם.
ואחרי שניסו ולמדו את לקחם,
על רצפת חדרי רצוץ דם.


לנמלים שלי