יום אחד יקראו על שמי מחלת נפש. או לפחות תסמונת, כי אם דאון
מקבל תסמונת משלו והוא רק גילה ילדים מפגרים, למה שלי לא תהייה
תסמונת? אני אקרא לה תסמונת לבנט, לא, לא, לא, תסמונת אפרת!
עוד שלושים שנה ילדה היפראקטיבית וצינית במיוחד תובא ע"י אמה
לרופא, בטענה שהיא ממש לא יודעת מה קורה לבת  שלה: היא מסרבת
לאכול בטוענה שכך תהייה רזה יותר, הקול שלה עולה לטונים גבוהים
במיוחד, לפעמים כל-כך גבוהים עד שהיא מצליחה לשבור כוסות (והיא
אפילו חסכה להם הוצאות על משרוקית לכלבים), הידיים שלה זזות
מעצמן, משל הייתה לה תסמונת טורט, היא צינית במיוחד וגורמת
לילדם בכיתה ה' ולכונפות לבכות ויש לה משיכה בלתי מוסברת
להומואים. אבוי, מה לעשות?
הרופא המודאג רשם את התסמינים ועיין בהם בסקרנות, הוא נאנח
חרישית ובתוכו ידע כי זו תסמונת אפרת קלאסית, אך לטובת הילדה
החליט לעשות כמה בדיקות, אולי יתמזל מזלה וזו תהייה רק
סכיזופרניה, או סרטן.
"טוב, בואי נשחק משחק קטן. אני אראה לך כתמי דיו ואת תגידי לי
מה הם מזכירים לך." הרופא חייך והילדה הסתכלה עליו בזלזול.
הוא הראה את התמונה הראשונה- "פרפר מרוח על שמשה".
התמונה השנייה-" עדר סוסים רומס אישה בהריון."
תמונה שלישית ואחרונה-" פיגוע ירי." אמרה הילדה כשעל פניה
מתנוסס חיוך ארסי.
"טוב......." אמר הרופא בחשש ועבר למשחק אסוציאציות.
"אני אגיד מילה ואת תגידי מה עולה לך בראש, או.קי?" הילדה
הנהנה בחוזקה עד שהרופא חשש כי ראשה יעוף מעל כתפיה, דבר מסוכן
בהחלט שכן זה היה יומי החופשי של המנקה, והביטוח שלו אינו מכסה
דברים שכאלה.
"יום- כוויות שמש.
לילה- ירח
פלאפון- חשבון
הומו- גירלפריינד!!! (היא זעקה בנפנוף ידיים מלאכותי)
ערבים- מוות ל...
אוכל- הקאה
מחשב- מרלין מונרו."
הרופא נאנח אנושות והביט באמה המודאגת של הילדה, אין מוצא חוץ
מלספר לה.
"חמודה, צאי החוצה בבקשה לכמה דקות אני צריך לדבר עם אימא."
"אני הולכת למות?" היא שאלה בהתלהבות.
"היית רוצה..."
"מה אמרת?"
"כלום, כלום, צאי בבקשה, יש בחוץ עוגיות..."
"ואיפה שיש עוגיות יש ילדים קטנים עם מחלות סופניות, איזה
כיף!" היא אמרה ודילגה החוצה בצעד קליל.
"גבירתי, לצערי לבתך יש תסמונת אפרת, מחלה שמתבטאת בכל
התסמינים שהזכרת. לצערי הרב עדיין אין תרופה אבל בעזרת קצת
וואליום ופרוזאק אני די בטוח שהיא תוכל לנהל חיים נורמליים."
"אבל למה? מה עשיתי לא טוב? מה?!" האם פרצה בבכי היסטרי "זה לא
יכול היה להיות משהו קל יותר, כמו פיצול אישיות או
סכיזופרניה?!"
"פיצול אישיות וסכיזופרניה זה אותו הדבר."
"לא משנה! אני רוצה חוות דעת נוספת!" האם צעקה בעוז.
"היא גם לא יפה במיוחד..." הרופא אמר נבוך.
האם נעמדה והסתכלה על הרופא בזעזוע. היא לקחה תנופה כדי לבצע
יציאה דרמטית מן החדר, אבל התעלפה באמצע. הרופא בעט בה חלושות
כדי לבדוק אם היא מתה, וכאשר נוכח שלא קרא לאלונקה ושלח אותה
לחדר הניתוח הקרוב ביותר.
הוא התיישב בכבדות על מיטת בית-החולים וזו התפרקה. "פל-קל
ארור." הוא קילל, מתעלם מהעובדה שכבר חודשיים הוא אומר לאשתו
שזמנה של הדיאטה יגיע אחרי החגים.
"מי ייתן וימצאו תרופה למחלה הארורה הזאת", הוא פילל בלבו, "או
שלפחות לא יבואו לכאן יותר!"