שוקי קם בבוקר ממיטתו ויצא מדלת ביתו בשביל למצוא ולקחת את
העיתון. אחרי שהתגלגל במדרגות ומצא את ראשו דבוק לעיתון גילה
עליו פתק שאמר:

"בבקשה הצל אותי! אני נמצאת בהר השיקוצים... היזהר!"

שוקי לקח את מחבתו ואת גורמטיו ויצא לעבר הר השיקוצים. הוא נסע
במכונית עם מדבקת ה"סוסים" השעירה וסחט את הקלאצ' בפראות.
המכונית לא זעה ולא נעה (בערך כמו הבנות במיטה של שוקי). שוקי
נכנס לפאניקה והחל לדחוף את האוטו במעלה הגבעה. כשהגיע לקצה
המכונית שיחררה בעצמאיות את ההנד-ברקס והתדרדרה ברוורס - ושוקי
איתה! אך בעוז רוחו הצליח שוקי לברוח מהמכונית לפני שנתקעה
בבית של הזקנה שגרה מולו ורגילה לקנות אצלו סוכר (לא שהוא
מוכר...).
שוקי קילל "@#%&!!1" וכו' והמשיך לתך היער.

בתוך היער הוא שמע קולות, יללות, צרחות וגם נתקל בשבט מונגולי
עתיק שניסה לעשות ממנו ארוחת מנחה (עם תה).
לבסוף הגיע שוקי לקצה הר השיקוצים. הוא ראה על הפסגה של שנראה
כמו שלד וירד עליו שלג והיה בו כתוב "לשירותים--->". החץ הראה
על בניין ענק בצורת דונאט. שוקי נכנס לבניין ולחץ על כפתור
המעלית. כשהגיעה הוא נכנס ואז התמוטט יחד איתה. הגורמטים היו
כבדים מדי למשקל שהמעלית יכולה לנשוא. היה כתוב על הקיר "עד 3
קילוגרמים".
"מי גר פה?!" צווח שוקי בפאניקה מעורבת בהיסטריה מטורפת
"גמדים???"
להפתעתו הרבה המעלית נעצרה על-ידי מספר ג'וקים אלמונים שאמרו
ששם ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו. הג'וקים נשאו אותו אל מעבדת
מחשבים ענקית. הם העלו אותו אל הגג ושם הוא ראה דמות קשורה
לאנטנה בזמן סערת ברקים. על הדמות שמר מנקה רחובות רוסי שהתגלה
מהר כמדען האטום, הביולוגיה והכימיה הגדול בעולם!
ברק פגע לשוקי בגורמט והזרם עף על הרוסי המטורף שנפל לתוך פיר
המעלית ונמרח על ארבעת הג'וקים שהפכו לעיסה צהובה דביקה
ומגעילה.
שוקי טיפס על האנטנה בגבורה והתיר את הקשר מבת-הערובה. בסוף
הוא הביט לדמות בעיניים וגילה שזו בעצם רק עין אחת גדולה
ומחוצ'קנת. בדיקה מדוקדקת יותר גילתה שגם לחצ'קון עצמו היתה
עין מחוצ'קנת. וכל העסק הזה הסריח ממנטה!
שוקי ברח וצרח ובגלל הריח נפל מהגג ועל סמי-טריילר השתטח.
לפני שהמשאית עלתה על פס האטה, שוקי התעורר וקם על רגליו. אח"כ
המשאית קפצה ושוקי עף לתוך הכנסייה הקרובה דרך הארובה. שלושה
ילדים שישבו שם קיבלו שבץ מוחי קשה וכלב השתין מפחד, כשחשבו
שסנטה קלאוס שבר את הגג.
שוקי הלך הביתה. בדרך חרבנה עליו ציפור ושני ילדים דפקו לו
מכות.
שוקי ישב על הכורסה בביתו במשך שאר ימי חייו וצפה בספורט, תקע
גרפסים, שתה בירה וגידל כרס. הוא נשאר באותה פוזה גם כשעיקלו
לו את הטלוויזיה, השירותים ושאר הבית והצנרת השפריצה עליו. הוא
נשאר באותו מקום, מסתכל על השכנה ממשיכה בחייה עד הקטע עם
הבולדוג והמיקרוגל.
בוקר אחד נזרק עליו עיתון עם פתק "בבקשה הצל אותי...". שוקי
אכל את הפתק לשובע וגילה את הטעם המענג לחיך של סיבי עץ
מלאים.


(נכתב לפני ארבע שנים)