יושבת לבד, דלת החדר סגורה
רגליי מכווצות אל הגוף
ראשי שמוט אל כוון הרצפה
עוצמת עיניים, פוחדת לעוף
ידיי מחזיקות בחזקה את עצמי
שערי שמוט על הגב
כפות רגליי מכווצות לתוכי
גבי מעוגל, ולבי מנותק
תזוזה, רעד, נדחקת אל הקיר
יללה, פחד, מזמזמת שיר
מתנוענעת לאט, מחזיקה, לא עוזבת
תנועות חדות, עכשיו, אני לא נשברת...
הקיר מתקרב, הדלת נעולה חזק
התקרה נמוכה, והלב משותק
הרצפה קרה, שלולית הדם גודלת
הגוף ערום, והנפש רועדת
האיברים מתכנסים, מבט אחרון
הסכין מושחזת, מעבירה על הלשון...
הלב זועק, הדמיון צועק
אף אחד לא מגיע... אז הסכין תשחק
דוקרת לאט, סופרת שניות
השעון נעצר, נעלמות זכרונות
המחוג זז לאחור, אומרת סליחה
מתחננת לא לזכור את כאב הדקירה
מתנצלת, נפרדת, מזילה דמעה
דוקרת חזק יותר, הרצפה כבר שבורה
הרעש באויר כמו בסרט רציחות
רק עוד כמה שניות יתחילו כתוביות
המכתב כבר כתוב, החתך נהיה עמוק
הזיעה מבצבצת, הגוף מתחיל לשרוק
סליחה, אני הולכת, נגמר זמן הפרידה
הדקירה כבר נעשתה
מה?
אין עולם הבא...?
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.